אלוף ארה”ב הפתוחה, מאט פיצפטריק, נוטש את BBC Spoty – כי שחקני גולף לא מנצחים

אלוף ארה”ב הפתוחה, מאט פיצפטריק, נוטש את BBC Spoty – כי שחקני גולף לא מנצחים

מאט פיצפטריק דחה את ההזדמנות להשתתף בחודש הבא בטקס פרסי אישיות השנה בספורט של ה-BBC, ללא קשר לשאלה אם הוא מועמד ברשימה הקצרה לזכייתו הפתוחה בארה”ב.

יש לכך סיבה טובה מאוד. אם רורי מקלרוי מעולם לא הניף את הכתר של ספוטי – בעיקר ב-2014 כשזכה במייג’ורים גב אל גב – אז איזה סיכוי יהיה לפיצפטריק? העובדה שהוא 150-1 כנראה עונה על השאלה הזו ועוזרת להסביר מדוע ההנהלה שלו אישרה זאת טלגרף ספורט שהוא סירב בנימוס כשהמארגנים הגיעו לאחרונה.

שחקן גולף לא הוכתר כאישיות הספורט של השנה מאז ניק פאלדו ב-1989 לאחר הניצחון הראשון שלו במאסטרס. זה קרה 32 שנים אחרי שהוולשי דאי ריס זכה בפרס על קפטן בריטניה להצלחה הראשונה שלהם בגביע ריידר מזה 24 שנים. ג’סטין רוז היה מועמד לפרס לאחר שזכה באליפות ארצות הברית הפתוחה 2013, אך סיים במקום התשיעי מתוך 10 המועמדים והקיצוץ האחרון לשש מועמדויות עלול לסכן את סיכוייו של פיצפטריק להיכלל.

פיצפטריק רגיל להתעלם ממנו, גם אחרי פריצת הדרך הסנסציונית שלו בברוקלין ביוני. לאחר ה-65 הפותחים שלו באליפות DP World Tour ביום חמישי, הוא נשאל אם הבחין במיעוט תמונתו המעטרת את הפרומואים המנוקדים סביב מסלול האדמה בעונה זו של המסלול שנקרא בעבר ה-European Tour?

כמובן שרורי מקלרוי תופס כאן את הבמה המרכזית בהימור השיווקי, אבל אין ספק שפיצפטריק, כמקום 9 בעולם ואלוף בעבר פעמיים, צריך להיות הבא בחשבון, לצד ג’ון רהם מספר 5 בעולם.

אבל, לא, מלבד כרזת מצמוץ ותתגעגע לזה ביציאה, התמונות של אנשים כמו ויקטור הובלנד (מקום 11 בעולם), שיין לורי (20) טומי פליטווד (23), טירל האטון ולדני ווילט (91) יש בולטות רבה יותר.

“זה מצחיק שאתה צריך להזכיר את זה….” פיצפטריק השיב בחיוך רחב. מה אני יכול להגיד? זה נושא שחוזר על עצמו. לא שזה מפריע לי. אולי אם אזכה בפעם השלישית…”

אם השחקן בן ה-28 מיורקשייר אכן ישלים את השלושער שלו כאן ביום ראשון – והעובדה שהוא כבש את החמישייה הראשונה בדרכו לחלוק את ההובלה עם האטון בשבעה – מצביע על כך שהוא בכושר – אז כל כך הרבה זמן מכיוון שמקילרוי (72) לא מסיים את סגנו הוא יזכה בפעם הראשונה בסדר הכבוד.

ואחרי שהפך לחבר כבוד לכל החיים בסיבוב ההופעות הביתי שלו מוקדם יותר השבוע, זה יחזק את מעמדו של פיצפטריק כלהיט אירופאי גדול, לא משנה מה יאמינו היחצנים או מצביעי ה-BBC.

שלגביע הארי ורדון יש כמה שמות מרהיבים והוא התקרב כל כך ב-2020 [when pipped by Lee Westwood] זה אומר הרבה ויחתום את מה שהייתה ללא ספק השנה הטובה ביותר בקריירה שלי עד כה – במיוחד מכיוון שהייתי צריך להקפיץ את רורי, השחקן הטוב בעולם”, אמר.

“אם זה היה, נגיד, ירד אליי ורורי, ראש בראש במורד הקטע, לא הייתי נבהל. למעשה, הייתי מברך על זה. לעלות מול מספר 1 בעולם ביום ראשון זה בדיוק מה שאני אשמח לעשות.”

לא תמיד זה היה ככה. פיצפטריק, עם תחושת הביזיון העצמי המקסימה שלו, אוהב לספר סיפור על כך שהוא בטעות מקלרוי.

“במקסיקו פעם הייתי בעצם באמצע הטורניר והבחור הזה בא בריצה לאורך המסלול וצעק ‘רורי, רורי, בבקשה תחתום על זה'”, אמר פיצפטריק. “אמרתי ‘אני לא רורי’, אבל הוא פשוט לא היה רוצה את זה. אני מניח שבאמת הצלחתי כשמישהו טועה ברורי בשבילי!”

למען האמת, הוא מחוץ לצלו של הצפון-אירי עכשיו וזה פשוט יהיה נקודת ההוכחה האחרונה לשחקן שלא הוערך באופן עקבי מאז שזכה בחובבן האמריקאי כנער. פיצפטריק הוא לא הטיפוס שלא משתוקק לפוסטרים, לפרסים או לפולחן הגיבורים, וכדמות לא מתנשאת כנראה תהיה נוחה יותר מתחת לרדאר. אבל כמו שהוא אומר, זה יהיה נחמד לקבל את האישור שהקרקס מביא.

זה מוזר. כמובן, אני רוצה לזכות בכל התארים הגדולים, אבל אם כן אז אני אצטרך לקחת את כל מה שבא עם זה – התהילה וכל זה”, אמר לי בתחילת השנה. “הייתי שמח להיות במצב הזה, אבל אני מסתכל על רורי לפעמים וחושב, ‘איך הוא מתמודד?'”

.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *